פסק-דין בתיק ה"פ 12409-01-10

לפני בקשה למתן הוראות שהוגשה בעקבות מחלוקת שנתגלעה בין הצדדים באשר לסך של כ-80,000 ש"ח שנותר שנוי במחלוקת, לאחר שבוטל הסכם בין המבקש למשיבים, כמפורט להלן.

פסק הדין נכתב כבר בחודש ינואר אך התברר כעת, בעקבות פניית ב"כ הצדדים, כי החתימה האלקטרונית לא נקלטה והצדדים לא קיבלו את עותק פסק הדין, ולפיכך, הוא נחתם היום ויישלח לצדדים. עם הצדדים, הסליחה.

1.                    רקע וטענות הצדדים

(א)                ביום 15.11.99 התקשרו הצדדים בהסכם מכר מקרקעין ומתן שירותי בנייה (להלן:- " ההסכם"), לגבי מקרקעין הידועים כחלקה 56, תת חלקה 1 בגוש 4272, שברחוב ג'ון קנדי 54 בראש העין (להלן:- " המקרקעין"). בסעיף 8 להסכם נקבע שהמשיבים ישלמו תמורת רכישת הזכויות במקרקעין ומתן שירותי בנייה סך של 220,000$, שיחולקו לשלושה תשלומים, כאשר התשלום הראשון בסך 15,000$ ישולם במעמד חתימת ההסכם, התשלום השני בסך 25,000$ ישולם עם גמר ביצוע השלד והתשלום האחרון בסך 180,000$ ישולם תוך 30 יום מיום קבלת טופס 4.

(ב)                 העסקה לא הושלמה בשל טענות הדדיות שהיו לצדדים, זה נגד זה. בפועל, המשיבים שילמו את שני התשלומים הראשונים, אולם לא שילמו את התשלום האחרון. ביום 1.5.07 רשמו המשיבים לטובתם הערת אזהרה על המקרקעין (להלן:- " הערת האזהרה").

(ג)                  ביום 11.1.10 הגיש המבקש תובענה זו נגד המשיבים, שבה עתר למתן סעד הצהרתי שלפיו ההסכם בטל. בתגובה, ומעבר לכפירתם בטענות המבקש, הגישו המשיבים מצידם תביעה לאכיפת ההסכם ופסיקת פיצויים על נזקים שנגרמו להם, לטענתם. ביום 11.3.10 התקיים לפני דיון שבו הוסכם לאחד את הדיונים בשני התיקים.

(ד)                 ביום 8.4.10 ניתן בהסכמת הצדדים פסק דין שלפיו יבוטל ההסכם, אולם הערת האזהרה לא תימחק, אלא לאחר שהמבקש ישיב למשיבים את מלוא הסכום ששילמו לו, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום קבלת התשלום ועד ההשבה בפועל.

(ה)                המשיבים הגישו למבקש רשימה של תשעה תשלומים שונים שלטענתם הועברו לו, בין השנים 1999-2000, כאשר שבעה מהם הועברו באמצעות שיקים, ושניים באמצעות העברות בנקאיות אל חשבונו. המבקש מצידו שלח למשיבים מכתב ביום 18.4.10, שבו אישר שקיבל שבעה מתוך תשעת התשלומים לעיל.

(ו)                  ביום 9.5.10 הגישו המשיבים בקשה למתן הוראות שבה ביקשו מבית המשפט להכריע ביתרת המחלוקת שנותרה בין הצדדים באשר לשני התשלומים הנותרים, שלטענת המשיבים הועברו למבקש באמצעות שני שיקים בראשית שנת 2000. האחד על סך 20,950 ש"ח, והשני על סך 42,000 ש"ח (להלן:- " שני השיקים"). 

(ז)                  בדיון שהתקיים לפני ביום 27.7.10, הסכימו הצדדים כי סך של 200,000ש"ח שאינו שנוי במחלוקת (דהיינו - שבעת התשלומים בתוספת ריבית והצמדה) יוחזר לידי המשיבים עד ליום 8.8.10, וסך נוסף של 80,000 ש"ח (שוויים העכשווי של שני השיקים) יופקד בקופת ביהמ"ש עד להכרעה בשאלה אם מגיע למשיבים סכום כלשהו מתוך סכום זה. סמוך לאחר הדיון הסכימו הצדדים כי ההכרעה בשאלה שבמחלוקת תתקבל לאחר שמיעת עדויות והבאת ראיות.

(ח)                ביום 14.10.10 התקיים לפני דיון שבו נחקרו המבקש והמשיב 1. הצדדים הגישו סיכומיהם והגיעה עת ההכרעה.

(ט)                המשיבים טוענים כי תשעת התשלומים שהועברו למבקש עומדים על סך של 54,583$ והם עולים על סך שני התשלומים הראשונים שהיו הם מחויבים להעביר למבקש על-פי ההסכם (בסך כולל של 40,000$), כאמור לעיל. לטענתם, מאחר שהם היו מעוניינים לקדם את בניית הבית, הם שילמו למבקש תשלומים בהתאם לדרישתו וללא קשר להתחייבויותיהם על-פי ההסכם. התשלומים הנוספים נועדו לממן הוצאות נוספות שלא נכללו בתמורה על-פי ההסכם, כגון תשלום למנהל מקרקעי ישראל (להלן:- " המנהל"), ומכל מקום לטענתם אין הסכומים הרשומים בהסכם משקפים את שיעור התשלומים ששילמו בפועל.

(י)                  באשר לראיות התומכות בעדותם שלפיה העבירו למבקש את שני השיקים, מסתמכים המשיבים על צילומי ספחי שיקים שלטענתם שילמו, ועל שיקים בסכומים זהים שהפקיד המבקש בידיהם כנגד התשלומים הללו, וזאת כבטוחה למילוי חובותיו כלפיהם בתמורה לכל אחד משני השיקים האמורים. לטענתם, אין בידיהם אסמכתאות לפרעון השיקים מאחר שחשבון הבנק שממנו נמשכו, ואף הסניף בו התנהל חשבונם ממנו משכו את השיקים, נסגרו לפני 11 שנה, וממילא בוער התיעוד ברשומות הבנק בעניין זה.

(יא)              לטענת המבקש, הוא לא קיבל לידיו סכום כלשהו מעבר לשני התשלומים הראשונים על-פי ההסכם, וסכום נוסף של 1,000$ בגין תוספות שהמשיבים ביקשו, דהיינו, סך של 41,000$. המבקש מזכיר לעניין זה את הכלל שלפיו "המוציא מחברו עליו הראייה", ובנסיבות דנן, אליבא דגירסתו, לא עמדו המשיבים בנטל, שעה שלא הוכיחו כי שני השיקים אכן הועברו לידיו ונפדו בבנק. עוד טוען המבקש כי הוא כלל לא היה אמור לקבל תמורה נוספת, מעבר לשני התשלומים הראשונים, שכן ההסכם לא מומש, ומכל מקום טענת המשיבים כי התשלום הנוסף שולם לטובת המנהל אינה הגיונית, שכן על-פי ההסכם המשיבים הם אלה שהיו אמורים לשאת בתשלום זה.

2.                    דיון והכרעה

השאלה הניצבת במחלוקת בין הצדדים היא האם הועברו לידי המבקש שני השיקים, אם לאו.

(א)                מקובל עלי כי במחלוקת דנן נטל ההוכחה הוא על המשיבים, שכן לטענתם המבקש לא השיב להם את מלוא התמורה ששולמה לו במהלך ההתקשרות, ועתה מבקשים הם לחייבו בהשבה מלאה. עם זאת, סבורה אני כי בנטל זה עמדו המשיבים, כפי שאפרט להלן.

(ב)                 המשיבים אמנם לא הציגו צילום של שני השיקים שלטענתם שהועברו לידי המבקש, אולם הם הציגו את הספחים של שני השיקים, שנרשמו לטובת המבקש, ואף צירפו ספחים של שלושה שיקים אחרים שלגביהם לא קיימת מחלוקת כי הם הועברו לידי המבקש. מעיון בספחי שלושת השיקים שלגביהם לא קיימת מחלוקת כי הוכנו בד בבד עם הכנת השיקים שנמסרו למבקש, עולה כי מספרי השיקים קרובים מאוד למספרי שני השיקים שבמחלוקת. מספרי שלושת השיקים הם: 0010849, 0010852, 0010865. מספרי שני השיקים שבמחלוקת הם: 0010873, 0010875. הסמיכות במספרי השיקים מחזקת את טענת המשיבים כי שני השיקים אכן נרשמו לטובת המבקש בראשית שנת 2000. לעניין זה יש לזכור כי מדובר באירועים שהתרחשו לפני כ-11 שנים, ובשיקים (וספחים) שמולאו לפני עשור ויותר. משמעות עובדה זו היא כי האפשרות שהספחים אינם אותנטיים משום שמולאו בעיתוי מאוחר, אולי לקראת או תוך כדי ההתדיינות דנן, הינה קלושה, ומכל מקום אין לי כל בסיס להניח הנחות חמורות מעין אלו.

(ג)                  המשיבים אף הציגו צילומים של שני שיקים שהמבקש מסר למשיבים בסכומים הזהים לאלה שהמשיבים טוענים שהעבירו לו. המבקש עצמו הודה במהלך חקירתו הנגדית כי בכל פעם שהמשיבים העבירו לו תשלום, נהג להעביר להם שיקים בתמורה "כבטחון" (עמ' 7 שורות 13-18 לפרוטוקול). המבקש אמנם ציין כי ייתכן שהשיקים שהעביר למשיבים כבטחון לא שיקפו באופן מדויק את התשלומים שקיבל, אולם המשיבים צירפו גם בעניין זה שלושה שיקים נוספים שקיבלו מהמבקש על סך 21,150 ש"ח, 42,300 ש"ח ו-42,200ש"ח, כשהסכומים הנקובים בהם זהים לשלושה שיקים אחרים שהועברו למבקש, ושאינם בגדר המחלוקת.